מסע אל תוך ווב3, בלוקצ׳יין וארץ חלומות ״שטותית״ בשם NFT

במאמר זה אנסה לקחת אתכם למסע בעולם האינטרנט החדש בשם ווב3 (web3), נכנס למבוך של בלוקצ'יין (Blockchain), נעבור דרך חור ארנבים (rabbit hole) של ניפטי (NFT) ונקפוץ לתוך הבור של כלכלה שיתופית (Common economy). בדרך נפגוש לא מעט דמויות מוזרות, כמו DAO, Phygital, Crypto, DeFi, Digital Art וכמובן Metaverse. לסיום כדי לחזור למציאות נגיע למשפט, רגולציה ואתיקה.
‍

עולם משלי

כאשר ביל גייטס אמר בשנות ה-80 שבכל בית יהיה מחשב, אנשים צחקו עליו. כאשר יצא אינטרנט בשנות ה-90 ודיברו על כך שלכל אחד תהיה כתובת וירטואלית, אנשים אמרו שזה בלתי אפשרי. יש הרבה אנשים שמדברים שטויות, אך מעטים באמת עושים עם זה משהו.

כעת מדברים על האינטרנט החדש ווב3 (web3), בתור גרסה מתוקנת של האינטרנט המקורי. לא מדובר על תיקוני באגים, אלא שינוי תשתיתי שיהיה מבוסס על טכנולוגית בלוקצ'יין (blockchain) עם עקרונות הצפנה (crypto). מבטיחים לנו שינוי פרדיגמה של ניהול הדאטה (data), שיהיה בידיים שלנו ולא של ארגונים ריכוזיים, תקשורת ישירה בין הצדדים (Peer-To-Peer) ללא מתווכים וארכיטקטורה מבוזרת של כוחות (Decentralization) שתנוהל על ידי קהילות (DAO - Decentralized Autonomous Organization). מדברים על חוויה פיג'יטלית (Phygital) של 360% שפורצת גבולות (Immersive), על יד כך שעוברים מעולם הדיגיטלי (Digital) לפיזי (Physical) וחזרה. יש מצב גם להיות 100% בעולם הוירטואלי (Metaverse) בתור דמות מייצגת (Avatar) עם נכסים דיגיטליים של חלקת אדמה, בית, בגדים וכסף, חתומים על ידי ניפטי (NFT), מבוסס חוזה דיגיטלי חכם (Smart contract). אנחנו מוצפים בהמון מושגים (buzzwords) ומידע בדיוני, ברובו לא מדויק, ספקולטיבי ואפילו סותר. אבל מי שמצליח להקשיב היטב, מגלה הזדמנויות חדשות והרבה הרבה כסף.

אי אפשר יותר להתעלם מהרעש הזה, הוא מתחיל להכנס ולשבש (disrupt) כל תחום: פיננסי, שיווקי, אמנות ואפילו רגולציה ומשפט. יתרה מכך הוא מהווה סביבה טבעית עבור דורות הצעירים, דורות העתיד.

אז בואו נתחיל את המסע מהתחלה.
‍

"כשיהיה לי עולם משלי, הוא יהיה מלא בשטויות. כלום לא יהיה משהו באמת. כל דבר יהיה ההפך. לעומת זה, משהו כן יהיה לא. ומשהו לא יהיה כן." אליס בארץ הפלאות - עולם משלי (צילום מסך)

‍

סוגית משבר האמון

הדורות הצעירים תמיד מנסים לערער את סטטוס קוו ולקדם אג'נדות שרלוונטיות לתפיסת העולם שלהם. מאז המצאת האינטרנט ואחר כך מכשירים סלולריים חכמים, נגישות למידע הפכה להיות קלה ומיידית, במיוחד עובר אלה שנולדו בתקופה הזאת, הנקראים הילידים הדיגיטליים (digital natives).

היום ילדים מקבלים גישה לטכנולוגיה מההורים שלהם כבר בגילאים מאוד צעירים, תופעה שהיא די רחבה ואפילו מטרידה, אך יחד עם זאת ילדים מקבלים גישה למידע אותו יודעים לחפש לבד או עם חברים, ללא תלות בהורים. כתוצאה מכך, הפערים הדיגיטליים וחברתיים רק גדלים מדור לדור. ההבחנה הזאת היא חשובה מאוד ומהווה בסיס לשוני בהרגלי הצריכה, התנהגות ואידאולוגיה בין הדורות. עקב נגישות וגיוון המידע, הדורות הצעירים של היום מעורבים ומוטרדים יותר מנושאים סביבתיים, כלכליים, חברתיים ופוליטיים בעולם דיגיטלי ופיזי.

למשבר הכלכלי, שהתחיל בארה"ב בשנת 2007 והשפיע על השווקים בכל העולם היו השלכות ארוכות טווח, במיוחד על דור המילניום, שספג פגיעה קשה בבניה יכולת ובטחון כלכלי. הדור הבא הבחין בקושי הכלכלי של הדור הקודם והחליט להיות מודע ופעיל בכך מגיל הרבה יותר צעיר, בעזרת פרסום תוכן וצבירת מעורבות משתמשים ברשת בטיקטוק או יוטיוב, צפיה אקטיבית או שידור פעילות במשחקי מחשב, קניות דרך האינטרנט. תרבות יצירה וצריכת תוכן דרך האינטרנט ורשתות חברתיות פתחה עבורם המון אפשרויות חברתיות וכלכליות, שלא קיימים בעולם הפיזי ולא דורשים שנות השכלה או תעודות מקצועיות. מה שהתחיל כתחביב ברשת היום מקבל תוקף והכרה של קהילת העוקבים ונותן אפשרות להתפרנס בתור משפיען (influencer), יוטיובר (YouTuber) או סטרימר (streamer). ולכן הצעירים של היום מורדים נגד ריכוזיות המידע ושירותים מיושנים בממסדים מסורתיים וממשלתיים, כמו שוק ההון, חברות ביטוח ובנקים, ואפילו משבשים אותם במכוון.

הפרות אתיות של חברות פופולריות עם שירותי אינטרנט, כמו גוגל, פייסבוק, אמזון ואפל רק העמיקו את משבר האמון אצל כולנו, אך במיוחד אצל הצעירים. ולכן הדורות הצעירים שואפים לשנות פרדיגמה של ריכוזיות ושליטה במידע ושירותי אינטרנט ולא מוכנים יותר לסמוך על חברות גדולות ששולטות בשוק.
‍

"על גדות נהר שקט, נערה צעירה בשם אליס נעשית עייפה מסיפורה של אחותה הגדולה על ההיסטוריה של…" - אליס בארץ הפלאות - התחלה (צילום מסך)

‍

In code we trustֿ

פתרונות לרעיון של יצירת מטבע דיגיטלי (digital currency) התחילו להתפתח בשנים המוקדמות של האינטרנט, אך כשלו מסיבות שונות ובעיקר בגלל סוגיה טכנית של העתקה ושימוש חוזר באותו מטבע דיגיטלי (double-spending problem).

בשנת 2008, בזמן המשבר הכלכלי, מתפרסם מאמר מטעם סטושי נקמוטו (Satoshi Nakamoto), שפותר סוגיה עקרונית של הרעיון ונותן מענה מאובטח ואמין למסחר ברשת בעזרת טכנולוגית בלוקצ'יין. למרות הזהות הלא ידועה של המפרסם, המסמך (white paper) זוכה לתשומת לב רבה בקרב המומחים ועד היום מהווה בסיס להתפתחות טכנולוגית בלוקצ'יין. שנה אחרי אותו גורם מפרסם יישום ראשון של בלוקצ'יין עם המטבע הייחודי בשם ביטקוין (Bitcoin). עד שנת 2010 אותו גורם מנהל תקשורת עם הקהילה דרך ממצעים דיגיטליים ואז הוא נעלם ומשאיר אחריו אבק של סודות וספקולציות לגבי זהותו האמיתית וכמות הרווחים שלו מביטקוין. עד היום ביטקוין מהווה המטבע הדיגיטלי הפופולרי והשימושי על פני כל האחרים שפותחו אחריו.

הפיתוי לנסות ולהתנסות ברעיון בלוקצ'יין גבר על כל חשש או דאגה להתפתחות התחום הטכנולוגי. גם בועת ההייטק, שהתפוצצה בשנת 2000 לא הרתיעה מהנדסים סקרנים להתחיל להיכנס לתחום חדש ללא מנגנוני הגנה טכנולוגיים ומתודולוגיה סדורה. לכן שרביט הקסם של טכנולוגית בלוקצ'יין לא נשארה הרבה זמן ללא בעלות. הדמות הבאה היא לגמרי אמיתית וקוראים לה ויטליק בוטרין (Vitalik Buterin), שמפתח בלוקצ'יין נוסף בשם איתריום (Ethereum) עם מטבע (Ether). הפלטפורמה הזאת מאפשרת לא רק מסחר, אלא גם יצירת חוזים חכמים, מטבעות דיגיטליים נוספים ואפילו אפליקציות (DApps - Decentralized Applications). קיום אפשרויות נוספות, מעבר למטבעות דיגיטליים, התחיל למשוך תשומת לב של משקיעים, יזמים, אוהדי חדשנות (innovators) ומאמצים צעירים (early adopters). אך בשל חוסר בגרות הטכנולוגית, הפך להיות אטרקטיבי גם לספקולנטים והאקרים.

החיה הכי מוזרה שהומצאה בבלוקצ'יין נקראת ניפטי (NFT - Non Fungible Token), שנותנת בעלות על נכס דיגיטלי או פיסי, אך לאו דווקא יכולת להחזיק בנכס עצמו. למרות שה-NFT הראשון נוצר כבר ב-2014, בגלל מורכבות העיקרון ויישומו, מעטים מאוד ראו את הפוטנציאל הטמון בו והתנסו בו. מכירת NFT בסכום ~69 מיליון דולר בפברואר 2021 עבור תמונה דיגיטלית של אומן ביפל, שעבד עליה מעל 13 שנה, ניפצה כל הספקות לגבי אפשרויות השימוש בטכנולוגיה NFT ובבלוקצ'יין בכלל ונתנה השראה ליזמים מעבר לתחום הפיננסי, כמו אמנות ואספנות, גיימינג (gaming), ספורט, אופנה, שיווק עוד.
‍

"אליס ודינה מבחינות בארנב לבן לבוש וסט שעובר, ואליס רודפת אחריו כשהוא רץ בטענה שהוא מאחר לאירוע לא ידוע." אליס בארץ הפלאות - המרדף (צילום מסך)

‍

מה שהיה לא מה שיהיה

ייתכן ועקב מורכבות יתר של תחום בלוקצ'יין, שלקח לו להתפתח מעל 10 שנים, לא היה מגיע לאותה רמה של חשיפה כמו שאנחנו מכירים אותה היום, אלא אם לא המשבר העולמי של קורונה שפרץ ב-2020 וכעת מלחמה באוקראינה ב-2022 וגידול אינפלציה בארה"ב, שמאיצים ומנצלים את הטכנולוגיה לטובת סחר חלופי למסורתי וחופשי בכפר הגלובלי.

עם תחילת משבר קורונה, מצד אחד שווקים רבים נפגעו מחוסר יכולת דיגיטלית להמשיך לפעול כרגיל וחיפשו דרכים מקוריות לשרוד את המשבר. מצד שני, צריכת תחומים טכנולוגיים יותר, כמו גיימינג וסטרימינג, עלתה יחד עם הצורך לבצע סחר במרחב הדיגיטלי. יצירת מרחבים וירטואליים בערוצי תקשורת שונים הפך להיות הכרחי להמשך פעילות של אנשים וחברות. כל אחד מצא את עצמו במצב שונה מהרגיל בו היה צריך להמשיך לתפקד, אך בדרך אחרת. אחד העקרונות של חדשנות הוא לאו דווקא להמציא מוצר או טכנולוגיה חדשה, אלא לבנות תהליך חדש או לשפר תהליך קיים. יחד עם המשבר התחילה לחלחל מגמת שינוי תפיסתי לגבי דרכי צריכת השירותים באינטרנט, יצירת תכנים דיגיטליים ופלטפורמות מסחר מבוססות מערכת אימון על פי עקרונות כלכלה חופשית ללא מתווכים ומרכזי כוח, שלא מוכנים לתת מענה כללי ופרטני במצבי משבר ומנצלים את המידע עלינו לטובת הגידול שלהם. הילידים הדיגיטליים והמאמצים הצעירים הצטרפו מיד למגמת השינוי והרפתקאות בעולם ווב3, מבוסס טכנולוגית בלוקצ'יין ועקרונות DAO.

שוק מטבעות דיגיטליים התחיל לגדול, כי יותר אנשים התחילו להשקיע בביטקוין ואיתריום ומחירם התחילו לעלות. יחד עם זה התחיל גם לצמוח תחום ניפטי, דווקא מכיוון לא צפוי ופחות טכנולוגי, של אמנים שהאיצו סחר בנכסים הדיגיטליים בעזרת המטבעות הדיגיטליים.

חברות ומותגים הבינו שמתן אפשרות צריכת מוצרים ושירותים בעזרת מטבעות דיגיטליים והענקת NFTs בתור תגמול ללקוחות נאמנים יוצרת חווית לקוח ייחודית והזדמנות אסטרטגית בשוק.

עקרון טוקניזציה (tokenization) של פעולות ונכסים במרחב הדיגיטלי, שבא על ידי ביטוי במטבעות דיגיטליים וניפטי, מאפשר ליישם כלכלה מתוכנתת (techonomy) באינטרנט ולבצע פעולות ללא גורמים ריכוזיים מסורתיים, כמו בנקים וחברות אשראי. דבר זה מחייב ממשלות לחשוב על פיתוח מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי (Central Bank Digital Currency - CBDC) ולענות על שאלות מורכבות בתחום כלכלי, טכנולוגי וחברתי.

‍

"אליס מוותרת על המרדף אחרי הארנב הלבן ומחליטה ללכת הביתה, אבל הולכת לאיבוד ביער. חתול הצ'שייר מופיע ומוביל את אליס למבוך גידור ענק…" - אליס בארץ הפלאות - כניסה למבוך גידור (צילום מסך).

‍

אחריות, אתיקה ומוסר

אז על מי מוטלת אחריות על טכנולוגיה, כלכלה וחברה: ממשלה, ספקי שירות או צרכנים?

מי יקבע את החוקים הרלוונטיים לסוגיות של קנין רוחני, בעלות, שליטה ופרטיות במרחב הדיגיטלי: רגולטורים, פלטפורמות טכנולוגיות או קהילות חברתיות?

מי יחליט על אמינות המידע: יצרני או צרכני תוכן?

ככל שהטכנולוגיה מתקדמת יותר, כך נוצרות יותר שאלות מורכבות מעבר לתחום הטכני. הפערים בין המציאות לרגולציה גדלים ויוצרים המון חורים ותחומים אפורים, שמנוצלים על ידי גורמים רבים, לאו דווקא למטרות טובות. לא נוכל למנוע התפתחות טכנולוגית ולהאט את הקצב שלה, נצטרך ללמוד להתמודד עם תנודתיות וחוסר יציבות שלה. אך עד שהיא תהיה מספיק בוגרת ואמינה, עוד הרבה אנשים יפגעו ממנה באופן ישיר או עקיף, ארנקים דיגיטליים יופרצו והרבה כסף יוגנבו, יצירות דיגיטליות יועתקו וימכרו. אם הרעיון הליברטריאני של DAO הוא לאפשר שימוש שיתופי במשאבים, ושל web3 לבנות מערכת אמון ופרטיות גבוהה, האחריות היא על כולנו: