🧠 התשובה המלאה
Due Diligence או בעברית - בדיקת נאותות, הוא תהליך בו צד א׳ אשר נמצא במגעים עסקיים (שיתופי פעולה, רכישה, השקעה וכו׳) בודק את צד ב׳ על מנת לברר את מצבו, נכסיו ופעילותו במטרה לבחון את כדאיות העסקה ולמעזר את הסיכון לסגירת ״עסקה לא טובה״ בגלל חוסר ידיעה של פרטים מסוימים.
באיזה מצבים מבצעים בדיקת נאותות (Due Diligence)?
ישנם מספר מצבים בהם שני צדדים נמצאים בתהליך של Due Diligence בעולם הפיננסי. להלן כמה מהפופולרים:
- רכישה ומיזוג (M&A): כאשר יש קונה המעוניין לרכוש פעילות עסקית מסוימת של גוף אחר, אותו קונה ירצה לעשות מחקר מעמיק בנוגע לצד השני על מנת להבין את כדאיות העסקה. לדוגמה, כאשר חברה גדולה כמו מיקרוסופט רוצה לרכוש סטארט-אפ טכנולוגי ישראלי, הם כנראה ירצו לקבל מספרים הפיננסי (הכנסות, הוצאות, לקוחות פעילים וכו׳) וגם את מהות הטכנולוגיה והשימושים האפשריים לה.
- השקעה פוטנציאלית: הרבה משקיעים וקרנות הון סיכון נוהגות לעשות בדיקת נאותות בנוגע לחברות שהן הולכות להשקיע בהן. זאת כמובן על מנת להבין אם ההשקעה היא כדאית עבורן.
Due Diligence זה לא רק של עסקים גדולים
אמנם המונח בד״כ מיוחס לעולמות הפיננסים (רכישות, השקעות) אך ניתן להשתמש בו על מנת לתאר מחקר מקיף על כל סוג של ״עסקה״ ומערכת יחסים בכל סדר גודל. לדוגמה:
- לקוח קורא ביקורות ומדבר עם לקוחות קודמים לפני משכיר את שירותיו של עורך דין מסוים.
- משקיע נדל״ן שמגיע לשטח על מנת לבחון את מצבו והפוטניאל האפשרי.
- צרכן קורא ביקורות באמזון ומידע על החברה לפני קניה של המוצר.
- מעסיק עתידי יוצר קשר עם ממליצים ומעסיקים קודמים על מנת ללמוד עוד המועמד לפני חתימה על חוזה העסקה.
- הורים מסורתיים בודקים את הרקע של המשפחה של החתן לפני החתונה על מנת להבטיח את עתיד הכלה.
כפי שאתם מבינים, הרעיון של Due Diligence הוא פשוט לבדוק לעומק דבר מסוים לפני ביצוע הפעולה כלשהי. בעולומות הסטארט-אפים בד״כ מדובר בהשקעות ורכישות אבל גם בדברים ״הקטנים״ בחיים בדיקת הנאותות יכולה לבוא לידי ביטוי ושימוש.
מה כלול בבדיקת נאותות לחברה/סטארט-אפ לפני השקעה?
אם אתם שוקלים להשקיע בסטארט-אפ או לחילופין, אתם סטארט-אפ או חברה לפני השקעה, הנה כמה מהדברים שעשויים לבדוק בתהליך בדיקת נאותות:
- הון נוכחי של החברה: הצעד הכנראה ראשון הוא לקבל מבט-על על המצב של החברה - מצב פיננסי והשקעות קודמות, מסמכים משפטיים, הון אנושי, הון טכנולוגי, קניין רוחני ועוד.
- הכנסות ורווחים: בסופו של יום זה ״ביסנס״, וכל משקיע או שותף עסקי חדש ירצה לדעת את המספרים: הכנסות, רווחים מול הוצאות וכו׳ בשוטף. בד״כ ירצו לראות גרפים ודיאגרמות יפות (כלומר, חיוביות).
- מתחרים ושווקים קיימים: בדיקה ומחקר של המתחרים ונתח השוק של כל אחד. בשלב זה מצופה שהחברה תדע טוב מאוד מי המתחרים שלה, מה המודלים העסקיים שלהן ומה האסטרטגיה להתמודד עם המתחרים וכמו כן השינויים הנצפים בשוק.
- קצב גדילה (Growth): המשקיע ירצה לראות באופן יחסי את קצב הגדילה של החברה. להרוויח מיליון דולר בשנה זה יפה, אבל אם החברה עושה זאת כבר 10 שנים ברציפות, זו עשויה להיות נורה אדומה להעדר גדילה של העסק.
- הון אנושי: בדיקת נאותות על הצוות המנהל של החברה, הבעלים שלה וכל מי מעורב בדרג הגבוה של החברה וכמו כן שאר העובדים בארגון. האם החברה עדיין רצה ע״י המייסדים שלה או שהם התחלפו? מה הרקע של הדרג הגבוה והאם יש להם את מה שדרוש על מנת להוביל את החברה הלאה?
- הון טכנולוגי: יבדק רמת הטכנולוגיה והייחוד שלה אל מול טכנולוגיות מתחרות, הבשלות שלה לצאת החוצה ולהתאים את עצמה גם לשוק משתנה.
- קניין רוחני: כל הנוגע לפטנטים ייחודיים של החברה, Trademarks וכו׳.
- תוכנית מכירה (Exit Strategy): 90% מהסטארט-אפים נכשלים. אחד מהדברים שמשקיע פוטנציאלי (נבון) יבדוק הוא מה קורה במצב ודברים נכשלים וכיצד הוא מחזיר הכסף וממזער כמה שאפשר את הנזק.
