"אהההה...לא, אני לא מכיר אותם. איך אמרת קוראים להם שוב?"

"גודל ה- TAM שלנו..?  מה זה?"

אלו הם רק חלק מהמשפטים שכל יזם צריך לחשוש מהם כאשר אנו נמצאים בפגישה ומישהו "מלמד" אותנו פרט חדש על השוק שלנו, למרות שהוא כלל לא מגיע עם רקע מעמיק או מומחיות גדולה בתחום. זה קורה לא מעט - והתכנסנו כאן היום כדי לוודא שלנו זה לא יקרה. 

‍תהליך מחקר השוק הוא קריטי להצלחתו של כל מיזם.

הוא מייצר מידע הכרחי בנוגע למרכיבים החשובים ביותר של הרעיון: לקוחות, מתחרים, מודל עסקי, שותפים אסטרטגיים וקהל היעד - והוא רכיב קריטי כחלק מביצוע בדיקות היתכנות לרעיון וגיבוש תכנית עסקית מסודרת. המידע שנאסוף במסגרתו ישרת אותנו לתהליכים רבים, ביניהם תכנון אסטרגי, דיוק המוצר, גיוס ההון וכמובן ההוצאה לפועל של תכנית החדירה לשוק שלנו.  אבל אולי מעל לכל החשיבות המקצועית, הוא יקטין את הסיכויים שנשקיע זמן, אנרגיה ומשאבים במיזם בעל התכנות נמוכה. 

אז בואו נדבר על איך לעשות את זה נכון ונצלול ישר לעיקר. בפוסט הזה:

1. מהן השאלות והנתונים שאנחנו צריכים לדעת לגבי ה"שוק" שלנו.
2. כלים ושיטות לאיתור וזיהוי של מתחרים, לצד כלים לניתוח וחקר מתחרים.
3. מסגרות חשיבה ו'מוצרי מחקר' לניתוח מתחרים ומיפוי השוק, לצד כלים דיגיטלים ו"האקים".

נתוני השוק

מה הן השאלות העיקריות והנתונים שאנו צריכים לדעת על השוק שלנו? ואיפה מוצאים תשובות?

1. מה גודל השוק ואיך מחשבים אותו - Total Addressable Market?

זו כנראה השאלה הנפוצה ביותר, וגם החשובה ביותר, וגם המפוספסת ביותר.  לאורך השנים האחרונות שמענו אלפי פרזנטציות ופיטצ'ים ומסתמן שהחלק שלרוב הכי 'מתפספס' או לא מבוצע נכון בפרזנטציות האלו הוא השקף בו מדברים על ניתוח 'גודל השוק'.

גודל השוק הכולל שלנו (Total Addressable Market) מייצג את סך ההזדמנות הזמינה למוצר או לשירות שלנו. למרות שההגדרה של TAM עשויה להישמע פשוטה, יזמים רבים מסתבכים איתה ו"מוכרים" מספר גדול ולא קשור, שנגזר מאיזה דו"ח כללי על תעשייה מסויימת שחושב באופן כוללני ואינו קשור באמת ובאופן ישיר להזדמנות הכלכלית שיש למוצר שלנו. 

להגדרה נכונה או שגויה של ה-TAM שלנו יש משמעויות גדולות והיא מהווה סוגיה קריטית באשר להבנה שלנו את השוק, ליכולת שלנו לבנות תכנית עסקית נכונה ולקבל החלטות, וכן לתקשורת שלנו מול משקיעים. זה אמנם לא מדע טילים, אבל בהחלט נושא חשוב מספיק על מנת שנקדיש לו מאמר הסבר ייעודי.

2. כיצד צמח השוק בשנים האחרונות ומה הצמיחה הצפויה לשנים הקרובות

כשמה כן היא, צמיחת השוק משקפת את העלייה בגודל השוק (ה-Total Addressable Market) לאורך השנים.  לצד החישוב של גודל השוק הנוכחי, חשוב לדעת להסביר את קצב ותחזיות הצמיחה של השוק שלנו.  הגידול בגודל השוק מתבטא בדרך כלל כשיעור אחוז שנתי, ועשוי להיות עבור מוצר בודד, קו מוצרים או ענף שלם.  לרוב ניתן למצוא את המספר הזה בדו"חות או במקורות המידע שנפרט כאן בהמשך. תמיד נשאף להיות בשוק צומח, ולרוב ככל שהצמיחה רבה ומהירה יותר, כך ההזדמנות גדולה יותר.

3. טרנדים משמעותיים ומגמות בשוק - טכנולוגיים, צרכניים, חברתיים, רגולטוריים

כאן מדובר על ניתוחים 'רכים' ו'איכותניים' יותר. הכוונה בשאלה הזו היא בעצם: "מה קורה וצפוי לקרות בשוק הזה?" האם ישנם שינויים טכנולוגיים גדולים שטורפים את הקלפים ומשפיעים על התנהלות השחקנים בשוק? למשל: כיצד טכנולוגיות Artificial Intelligence משפיעות על מודלים של אקטואריה בשוק הביטוח? האם ישנם שינויים חברתיים שיצרו כרגע חלון הזדמנות מסוים? למשל: כיצד מגמות של טבעונות ובריאות בעולם משפיעות על שוק מוצרי תחליפי בשר? או: כיצד מושפע שוק ההשקעות מתהליך העברת ההון מדור ה-Baby boomers לדור ה-Millennials? חשוב מאוד שנבין כיצד השוק שלנו "מתנהג" ונבין האם הפתרון שלנו מתכתב עם המגמות ו"רוכב" עליהם. 

4. האם אנו פועלים בשוק 'חדש' או בשוק 'ותיק'?

האם השוק בו אנו מתכננים לפעול הוא שוק ותיק (legacy) המתנהל באופן סדיר ועקבי כבר שנים רבות, ובו שחקנים גדולים ומבוססים, כמו לדוגמא שוק הביטוח, הבנייה או הפיננסים, או שמא מדובר בשוק 'חדש' יחסית ועדיין בהתהוות, אשר מאופיין בשחקנים רבים וקטנים יותר, וקשה יותר לחזות כיצד יתנהג בעתיד, כמו למשל שווקי ה-VR/AR, Cryptocurrencies, Drones.

שוק ותיק הוא שוק בו הלקוחות כבר רוכשים מוצרים או שירותים קיימים (בתצורות כאלו ואחרות). לרוב קל יותר לחשב את גודלם של שווקים ותיקים ולאסוף מידע על התנהגות הלקוחות, ופשוט יותר לאתר את 'השחקנים הגדולים'. שוק חדש הוא שוק בו המוצר או השירות הסופי הם חדשים - במילים אחרות, אין ממש ביקוש קיים, אך יכול להיות. כך למשל כשגוגל יצאה לראשונה, שוק החיפוש באינטרנט היה שוק חדש, או לדוגמא החברות שמפתחות היום חומרה ותוכן בתחום ה-Augmented Reality מסתמכות על ביקוש עתידי שייתכן או ייתכן ולא יתממש.‍
‍

עד כאן כמה שאלות בסיס על "השוק" שלנו. אז איפה מוצאים תשובות?

החדשות הטובות - זה מעולם לא היה קל יותר.

מעולם לא היו יותר כלים, אתרים, מקורות מידע ודאטהבייסים חינמים לאסוף בהם את המידע. החדשות הרעות - קצב השינוי הוא הגדול ביותר שידע העולם אי פעם, וכמות המידע הזמין היא הגדולה ביותר אי פעם.  לכן אנו נדרש ללא מעט עבודת מידענות במסגרתה נצטרך להפריד את המוץ מהתבן.

למצוא את התשובות - אוסף הכלים ומקורות מידע לאסוף נתונים על השוק שלנו:

בעוד שנכון שהרבה חברות מחקר יבקשו תשלום עבור דו"חות שוק מורכבים וספציפיים, ישנם לא מעט מקורות בהם נוכל למצוא מידע איכותי ללא עלות (עד רמה מסוימת) שיסייע לנו להשיב לשאלות שסקרנו. הנה כמה מהם:

Google Trends & Keywords Tools‍

לגוגל יש סוויטת כלים ייעודית למחקר שוק בה נוכל ללמוד מה אנשים מחפשים, מה המגמות בקטגוריית השוק שלי? עם איזה תוכן הלקוחות שלנו באים במגע, ועוד.
‍

בעוד שהרבה מהכלים מיועדים במקור לשיווק, שימוש נכון בהם גם יכול לסייע להפיק תובנות משמעותיות הקשורות למחקר השוק. גוגל אפילו מפרטים שורה של מדריכים וטיפים בנושא.
‍

מפות שוק ודו"חות מאת חברות כמו  Statista / Zoominfo / CB Insights / Gartner  Deloitte / Nielsen ומקבילותיהן  

החברות האלו מפרסמות לא מעט דו"חות וניתוחי שווקים כחלק מאסטרגיית השיווק שלהן. לרוב נמצא שם מספרים, גרפים, וניתוחים לגבי גודל השוק, טרנדים מרכזיים, ותחזיות צמיחה.  לא הכל 100% מדויק תמיד, אבל בהחלט יכול לספק נקודת פתיחה טובה. חיפוש פשוט של שם השוק שלנו בליווי שמות החברות האלו לרוב יובילו אותנו לדו"חות רלוונטיים בנושא.

‍

בואו נדבר קצת על מתחרים

כיצד לגלות אותם? מה צריך לדעת על כל אחד? ואיך לברר את המידע הזה?ראשית בואו נסכים על כך שמתחרים זה טוב ועל כך שלכולם יש מתחרים.

אם אין מתחרים - לרוב אין שוק, או אין צורך.

ייתכן ואין מתחרים ישירים (שעושים בדיוק את אותו הדבר) - אך תמיד יהיו מתחרים עקיפים, פתרונות קיימים, או שחקנים בשוק שנותנים כיום מענה דומה או חלופי.

כך למשל סטארטאפ הקורקינטים השיתופיים כמו Bird / Lime מהווים מתחרים ישירים אחד של השני, ובו בזמן מתחרים עקיפים של חברות הנסיעות השיתופיות כמו Uber / Lyft.
‍

המטרה של ניתוח מתחרים היא להעריך את הביצועים של שחקנים שונים בשוק על מנת ללמוד ולדייק את האסטרטגיה שלנו בהתאם. על סמך ניתוח כזה, ניתן למצוא הסברים להצלחה (או הכשלון) שלהם ולהבין כיצד עלינו למצב את עצמנו בעמדת יתרון בשוק.

באמצעות למידה מעמיקה עליהם אפשר להגיע לתובנות מדהימות, לקיצורי דרך עסקיים, ולהשראה באשר למבנה ואופי המוצר, לצד דרכי השיווק וההפצה שלו.

השלב הראשון של ניתוח מתחרים הוא זיהוי ואיתור מתחרים רלוונטיים.

בשלב השני, לאחר שזיהינו מתחרים רלוונטיים, יהיה צריך לנתח לעומק את החברה והאסטרטגיה העסקית של כל מתחרה. מעבר לפרטים יבשים, זה נעשה בדרך כלל בצורה של ניתוח SWOT, המדגיש את נקודות החוזק והחולשה של מאמץ עסקי. 

השלב השלישי והאחרון (המתבצע תוך כדי לאורך התהליך), הוא איסוף המידע ושמירתו בצורה מסודרת.

1. חלק ראשון - כיצד לגלות ולאתר את המתחרים שלנו?

המקום בו כולם מתחילים - Google:

כבר כתבתי בעבר על החשיבות של חיפוש נכון ואפקטיבי בגוגל ועל הצורך בזיהוי מילות החיפוש הנכונות לקטגורייה שלנו. בעוד שקשה לתת עצות כלליות על "איך לחפש", הנה כמה טיפים פרקטיים כיצד למצוא את מילות החיפוש הנכונות שיובילו לתוצאות:

1. לחפש רק באנגלית, עברית פשוט לא רלוונטי.
2. לנסות כמה שיותר וריאציות שונות. ‍

לקחת את המילה שאנו *חושבים* שמשתמשים בה לתיאור השוק והקטגוריה שלנו ולחפש מלים נרדפות לה. פעמים רבות לא נצליח למצוא מתחרים רק כי אנחנו לא מכירים את המונח המקצועי בו משתמשים כדי לתאר את התחום או התעשייה.  אפשר לכתוב בגוגל את שם המילה שאנחנו מחפשים ולהוסיף synonym ונקבל רשימה של מילים נרדפות שעשויות להיות רלוונטיות לחיפוש.

3. לכתוב את השאלה שהלקוח שלנו היה שואל כדי להגיע אלינו.

אם אני בונה כלי שעוזר לחקלאים לספור את כמות הפירות על העצים שלהם, אז כדאי לנסות לכתוב בגוגל משהו כמו:

•  How to count the fruits on a tree automatically?
• Automatic counting of fruits on tree

4. חיפוש "XXXX]] vs …" /  "[[XXXX]] alternative]]"

ברגע שאני מכיר שם של מתחרה אחד, הזנה שלו לגוגל עם המונחים מעלה תסייע לי למצוא מתחרים דומים, הן באמצעות אתרים ייעודיים לכך (בקישורים מטה) או פשוט באמצעות ההשלמה האוטומטית של גוגל.

Owler / Craft.co / G2 / Trustradios / Comparably / Top Similar Sites / SimilarWeb

אם פשוט נכתוב בגוגל "[[שם מתחרה]] Competitors" או  "[[שם מתחרה]] Alternatives" כנראה שהתוצאות הראשונות שנקבל יובילו אותנו לאחד האתרים האלו שציינתי.

בכל אתר כזה נקבל רשימה של האלטרנטיבות המוכרות למתחרה שחיפשנו.

לאחר שמצאנו מתחרים נוספים באותם האתרים, ניתן לבצע את התהליך שוב עם השם שלהם ובכך כל פעם להגדיל מעט את הטווח והחשיפה למתחרים נוספים.
‍

יתרון: קל מאוד לביצוע ובשנייה ניתן למפות קבוצת מתחרים נוספת.

חסרון: לרוב לא נמצא כך מתחרים קטנים וחדשים.
‍

5. חיפוש באמצעות "[[XXXX]] Software", או באמצעות רשימות והמלצות. 

• CRM Software for Insurance Companies
•  Most recommended CRM tools
• Top 10 Meditation Apps
• Best Social Networking Apps for Students

באמצעות שימוש במונחים כמו אלו, לרוב נגיע לרשימות עם סקירות והמלצות על מוצרים של כל מיני אתרים, או לאתרים שמהווים 'מאגרי כלים'.
‍

6. מפות שוק - חיפוש באמצעות "[[XXXX]] Market Map"

זו שיטה שאני מאוד אוהב, שמאפשרת לקבל תמונה רחבה מאוד על השוק בו אני פועל. באמצעות רישום פשוט של התעשייה או השוק בו אני נמצא וקפיצה לטאב ה-Images בגוגל, אגיע לדוחות ותמונות אשר מפרטים את כל השחקנים השונים בחלוקה לקטגוריות.  

בקלות רבה ובויזואליות אוכל למצוא את שמותיהן של חברות רבות הנמצאות בקטגוריה שלי או בקטגוריה משיקה.  מכאן נותר רק לעשות זום-אין על כל אחד ובאמצעותו לאתר מתחרים נוספים בכלים שאפרט בהמשך.

‍

7. Facebook - Groups & Pages - חיפוש באמצעות Related Pages

‍במידה ונכנסתי לדף פייסבוק של מתחרה (או לקוח) אוכל בקלות ללחוץ על Related Pages ולקבל רשימה של דפי פייסבוק דומים לו. הדבר לרוב יוביל אותי למתחרים (או לקוחות) נוספים.

יתרון: קליל!

חסרון: לפעמים הכלי לא מדויק ועשוי להוביל אותנו לדברים לא קשורים.

7.1. לשאול בקבוצות

ככה פשוט אבל ככה עובד.  פשוט לשאול ב-Facebook Groups בהן הלקוחות שלנו נמצאים, ב-Quora, או בפורומים רלוונטים ב-Reddit, או בכל מקום אחר בו הלקוחות שלנו או אנשים שעשויים להכיר פתרונות דומים נמצאים.

שאלה פשוטה בקבוצה רלוונטית יכולה לעתים לקצר לנו את הדרך ולחסוך שעות רבות של שיטוטים ברשת.

יתרון: נקבל תשובות אמיתיות מאנשים אמיתיים, לרוב גם עם הפרשנות שלהם על הכלי/הפתרון.  נבין היכן נמצאים המשתמשים/הלקוחות שלנו על הדרך ונקבל גישה ל'מאמצים ראשוניים' פוטנציאליים.

חסרון: צריך לדעת היכן לשאול, לעתים קצת מציק או לוקח זמן להיכנס לקבוצה הנכונה.

8. לחפש ב-Databases / כלים דיגיטליים כמו:

• Crunchbase
• SNC Finder
• Angelist + Startup DataTrends
• ProductHunt
• Capterra
• Mattermark

אלו הם כולם אתרים (דאטאבייסים) בהם ניתן לאתר סטארטאפים (ובחלקם גם חברות בוגרות) לפי תחום, שלב ועוד מגוון פילטרים מגוון.  

מעבר לסיוע באיתור מתחרים, הם מלאים במידע על כל חברה ולרוב גם בגרסה החינמית (לרובם גם גרסה בתשלום) יוכלו לסייע לנו רבות בחקר מתחרים מעמיק ושאיבת נתונים על כל מתחרה.
‍

יתרון: קל מאוד לביצוע, המון מידע, יכולות פילטור גבוהות.

חסרון: להרבה מהאתרים גרסאות חינמיות מוגבלות ולא נוכל לבצע בהם שימוש מלא או מרובה.

‍

2. חלק שני: מה צריך לדעת על כל מתחרה וכיצד למצוא את המידע?

חפרנו בכל השיטות והכלים, מצאנו מתחרים, אפילו כמה.
הנה השאלות הבסיסיות שצריך לדעת להשיב עליהם לגבי כל מתחרה:

• פרטים יבשים (שנת הקמה, כמות עובדים, הנהלה, גיוסי הון, משרדים, הכנסות, רווחים אם אפשר לגלות)
• מי הם קהלי היעד מרכזיים אליהם הם מכוונים וכיצד הם ממצבים את עצמם
• מהי הצעת ערך העיקרית שלהם (לרוב תהיה כתובה באתר או בפרסומות)
• תמחור ומודל עסקי (מהם ערוצי ההכנסה המרכזיים שלהם, כיצד הם מרוויחים כסף)
• נתח שוק (כמה לקוחות יש להם, מה נתח השוק שלהם מסך גודל השוק)
• מאפיינים עיקריים במוצר (מה חזק, מה חלש ומה בליבה) 
• אסטרטגיית הפצה / חדירה לשוק (כיצד הם מפיצים את מוצר/השירות ומוכרים אותו, מהן אסטרטגיות השיווק שלהם)
• חוזקות וחולשות (ניתוח שלנו בראי כל המאפיינים מעלה)
• משקיעים ושותפים אסטרטגיים (מי השקיע בהם, מתי, מי שותף אסטרטגי שלהם ולמה)
• מפת דרכים להמשך (לאן הם הולכים? מה ב-roadmap של המוצר, מה ב-roadmap העסקי)
  ‍

כיצד לחקור את המתחרים שלנו לאחר שאיתרנו אותם

1. נחפור לעומק באתרים שלהם + נרשם לשירות / מוצר ונתנסה בו

כאן נגלה איך הם מספרים את הסיפור שלהם, מה הם מציעים ללקוחות, לעתים גם תמחור, וכן כל מיני פרטים יבשים.

רצוי גם להרשם כמובן לניוזלטר או לכל ערוץ תקשורת אחר בו הם מתקשרים עם הלקוחות והקהל שלהם.

2. נשאל שאלות את ה-Customer Support‍

דרך מעולה לאסוף מידע היא פשוט לשאול את התמיכה הטכנית:

"למה אין פיצ'ר מסוים, האם הוא בתכנון, מה לגבי X, ומה התכניות שלכם לגבי Y."

תופתעו אבל לעתים רבות יספקו לנו הרבה יותר מידע ממה שנצפה לקבל.

3. Social Media: עמודי לינקדאין + פייסבוק + אינסטגרם + טוויטר

שיטוט ומעקב אחרי העמודים שלהם ברשתות החברתיות יספרו לנו יותר על "האופי" של כל מתחרה.  השפה בה הם משתמשים, למי הפוסטים שלהם מכוונים, מה הנרטיב, מה הם מפרסמים, איזה תוכן הם מקדמים.

4. Google alerts / Mention - לא לפספס שום פיסת מידע חדשה

אלו כלים שיעזרו לנו לקבל התראה בכל פעם שעולה פיסת מידע חדשה לאינטרנט אודות מתחרה שלנו. כך תמיד נישאר בלופ ונוכל לעקוב אחרי כל פרסום חדש, הודעה בעיתונות, או סיקור כזה או אחר באשר למתחרים שלנו.

5. SimilarWeb / Alexa - לדעת הכל על התנועה לאתר של המתחרים שלנו, ויותר.‍

גם בגרסאות החינמיות שלהם, הכלים האלו יכולים לתת לנו המון מידע על התנועה לאתרים של המתחרים שלנו, על אסטרטגיית הפרסום והקידום הממומן שלהם, ועוד. 

יתרון: מידע מדהים וערכי ששופך הרבה אור על אסטרטגיות פרסום ושיווק.

חסרון: עובדים טוב לרוב רק עם אתרים גדולים עם הרבה כניסות/נפח.
‍

6. העמקה דרך מאגרי נתונים כמו Crunchbase / Zoominfo / Mattermark / Angelist / CB Insights

ציינתי את האתרים הללו גם בחלק הראשון, בנושא איתור מתחרים, אבל הם כמובן רלוונטיים גם לשלב הזה, בו אנו נדרשים להעמיק ולחפור בכל מתחרה. הם יוכלו לספק לנו המון מידע ופרטים על החברה החל מסבבי גיוס, זהות משקיעים, הנהלה ויועצים ועוד..

6. Buzzsumo‍‍
הכלי הזה יאפשר לנו ללמוד (בין היתר) על אסטרטגיית התוכן של המתחרים שלנו.  איזה תוכן הם מפרסמים, מה עובד להם ומה לא, מה מקבל יותר Engagement, וכו'...

8. AdBeat
‍או למשל על אסטרטגיית הפרסום שלהם - מה הם מפרסמים ואיפה?

3. חלק שלישי - כיצד לאגור ולנהל את המידע?

אינסוף מידע, אז איך אוגרים ומנהלים אותו? ואחרי שאספתי ואגרתי את כל המידע הזה, איך אני מנתח אותו ומוציא ממנו תובנות שיעזרו לי?

הרי בסופו של דבר חקר שוק ומתחרים אינו מטרה בפני עצמה. אז איך הוא משרת את המטרות שלי?

ראשית אני ממליץ לעשות את זה במקביל ולאורך כל התהליך.  כלומר ממש בזמן השיטוט בכל אתר או מקור מידע, לשאוב את הרכיבים הרלוונטיים ולהזין אותם לתוך 'מוצרי המחקר' שלנו.

אציג כאן שני מוצרי מחקר רלוונטיים:‍

1) טבלת ניתוח מתחרים:

זו בעצם טבלה לתוכה אני מזין את כל הנתונים הרלוונטיים והמידע שאני אוסף על המתחרים שלי.  היא 'מוצר' שילווה אותנו לאורך הדרך ויתעדכן ככל שנתקדם ונתפתח (ואיתנו גם המתחרים שלנו) היא יכולה להיות מנוהלת ב-Excel / Google Sheets או הכלי בו אני משתמש Airtable. בכל אופן הפונקציונליות היא דומה. נגדיר את העמודות הרלוונטיות לנו לפי התחום בו אנו פועלים וסוגי המידע שמעניין אותנו לאסוף.  אני ממליץ לכלול שם לכל הפחות את כל השאלות שציינתי בחלק הראשון במאמר.

זה יכול להראות כמו משהו כזה (הדוגמא כאן היא של אוזניות):

2) מפת ניתוח שוק:

מפת שוק היא מעין תרשים ויזואלי במסגרתו אנו מנסים לתאר את השוק שלנו ואת השחקנים השונים שפועלים בו. למה צריך אותה ולמה היא טובה? ראשית, זה כלי עבורנו להבין היכן אנחנו ממצבים את עצמנו ביחס לשחקנים האחרים בשוק, וכיצד עלינו לדייק את הבידול והייחודיות שלנו.

שנית, היא תסייע לנו לתקשר ולספר את "הסיפור שלנו" לאחרים, כחלק מפרזנטציות או מצגות משקיעים. באמצעות מפת שוק טובה נוכל בשניות להסביר "מי אנחנו" ויותר חשוב - "מי אנחנו לא".

‍

לסיכום

חשוב עוד להבין שמחקר שוק הוא אינו 'שלב' שצריך לסמן עליו V, אלא צורת חשיבה וסט כלים שכל יזם צריך ללמוד, לאמץ ולהפעיל לכל אורך הדרך.

זהו תהליך מתמשך אשר ילווה אותנו לאורך כל דרכנו העסקית, כי בדיוק כמונו, גם השוק והשחקנים בו משתנים כל הזמן.  

וכן, ביצוע תהליך מחקר שוק איכותי ומעמיק כרוך בלא מעט השקעה של זמן ואנרגיה, אבל ממש כפי שלא נצא למבצע צבאי מאחורי קווי האויב מבלי להתכונן וללמוד עד כמה שניתן לעומק את השטח - רצוי גם שלא נצא למסע יזמי של 5-10 שנים מבלי לאסוף כל פיסת מידע אפשרית על השוק והמתחרים שלנו. 

המידע הזה יאפשר לנו לקבל את ההחלטות הנכונות ביותר, ולבנות את התכנית שלנו בהתבסס על כמה שיותר נתונים מהשטח.