“אנחנו הופכים את העולם למקום טוב יותר" זהו משפט שיזמים ויזמות רבים משתמשים בו כהצדקה לקיום המיזם שלהם. אבל האם כולם אכן שמים את המטרה החברתית הנעלה הזו בראש מעייניהם בחדרי הישיבות עם העובדים, במצגות מול משקיעים, ולפני שהם מכבים את האור בחדר בלילה? התשובה הפשוטה היא לא. לא, כי יש דברים שנשמעים טוב בהרצאות מול קהל ובכתבות שער, אך כשמגיע רגע האמת בו המטרה החברתית מתנגשת עם שק הכסף, הבחירה נעשית קצת יותר מורכבת. 

יזמות חברתית (Social entrepreneurship) הוא מונח המתייחס לאדם או קבוצות אנשים הפועלים למציאת פתרונות חדשניים לבעיות חברתיות בתחומים שונים כגון: חינוך, רווחה, איכות הסביבה, צמצום עוני, זכויות אדם, ועוד. מרבית המיזמים פועלים כארגונים לא ממשלתיים וללא מטרות רווח, במסגרת עמותות או חברות לתועלת הציבור, אלו ידועים בשם "המגזר השלישי". עם זאת, ישנם ארגונים שיש בהם מטרת רווח, אך היא אינה יחידה ועיקרית ולצדה יש מטרות חברתיות. ארגונים אלו נחשבים גם כמיזמים חברתיים והם מוכרים גם בשם "המגזר הרביעי". - ויקיפדיה

וכך בעולם ההייטק נולדה לה "הזברה", חברה המתנהלת על פי מודל עסקי המשלב מטרות חברתיות עם אחריות פיננסית ויציבות עסקית, כמו פסי השחור-לבן השלובים של הזברה. בניגוד למרדף אחר תואר חד הקרן (מיזם ששוויו מוערך במיליארד דולר), הזברה מעדיפה להתפקס על עשיית טוב לחברה תוך יצירת רווח, כי בכל זאת, כל עסק צריך כסף כדי להתקיים.

יבואו הספקנים, ויגידו שכסף ועשיית טוב לא יכולים להיות שלובים זה בזה. כך למשל גוגל, שמייסדיה אף הגדילו לעשות בשנת 2000 וכתבו בתקנון האתי של החברה "אל תהיו רשעים" ("Don't be evil"), משפט שהנחה לא פעם את התרבות הארגונית שלה עד כדי כך שהוא שימש כסיסמת ההתחברות לאינטרנט האלחוטי בהסעות העובדים, הסירה אותו מהתקנון ב-2018 מבלי לתת הסבר למה. דבר שהוא מצד אחד מדאיג, ומצד שני די הגיוני כשחושבים על זה: איזו חברת ענק מצליחה לשמור על ערכי הטוב והיושר תוך כדי שהיא עושה מיליארדים?

״להפוך את העולם למקום טוב יותר״ - מתוך הסדרה ״סיליקון וואלי״

‍

יזמות חברתית וכסף - כשזה מצליח, זה מצליח בענק

ובכן, מסתבר שיש כמה חברות שמנסות לשלב בין השניים, ובינתיים, דווקא די מצליחות. קחו לדוגמא את אפליקציית הדייטים האמריקאית Bumble, שהוקמה ב-2014 עם הקו המנחה לפיו רק נשים יכולות ליזום הכרויות. לפי המייסדת והמנכ"לית הכריזמטית והדומיננטית וויטני וולף הרד, באמבל לא רק מחברת בין אנשים כמו המתחרים שלה, אלא מנסה לשנות את הרגלי החיזור בכל העולם כדרך להעצמת נשים וכצעד ראשון בדרך להפלת הפטריארכיה. החזון האוטופי של צדק חברתי מניע כל החלטה בחברה, לא רק את אסטרטגיית המוצר שלה. החל מגיוס עובדים, כאשר 82% מהם הן נשים בכמעט כל תפקידי הניהול, עד לאסטרטגיית השיווק באמצעות חיבורים לנשים פמיניסטיות מצליחות כמו סרינה וויליאמס, שאף השקיעה בחברה, וכלה בשינוי חוקי מדינה כאשר וולף הרד השיקה וניהלה שדולה מוצלחת לחוק בטקסס שהפך שיגור תמונות עירום (כמו תצלומי איבר מין גברי) בניגוד לרצון הנמענים ללא חוקי במדינה ביוני 2019. לפי מגזין ההייטק היוקרתי טקראנץ', באמבל מוערכת כיום בשווי של 3 מיליארד דולר. לא רע בשביל סטארטאפ חברתי.

דוגמא נוספת, היא חברת האינשורטק (טכנולוגיות הביטוח) הישראלית Lemonade, המפעילה אתר אינטרנט ואפליקציית סלולר לפי מודל P2P (כלומר Peer To Peer, צרכן לצרכן) בהם ניתן לרכוש ביטוח לשוכרי ובעלי דירות. לפי מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן הון הסיכון אלף, שהשקיעה בלמונייד, היו מספר סיבות להשקעה שכללו את הצוות המקצועי, יכולת ההגנה על ערך המוצר עם גדילת קהל המשתמשים, גודל השוק, שלב המיזם, ובנוסף על כך, השליחות החברתית. בריאיון לגיקטיים הוא אומר: 

"השליחות של שי ודניאל היא להפוך ביטוח למוצר חברתי. הם רצו לגרום לאנשים לעזור לאנשים אחרים (P2P) להגיע לביטחון כלכלי. אנחנו רוצים להיות מעורבים בחברות שיש להן תחושת ייעוד ושליחות, משום שהן מצליחות למשוך אליהן את האנשים הכי מוכשרים."

למונייד הכריזה באפריל 2019 על גיוס ענק של 300 מיליון דולר לפי שווי מוערך של יותר מ־1.5 מיליארד דולר - מה שהופך אותה לא רק לחד קרן, אלא לאחת מהחברות הישראליות בעלות השווי הפרטי הגבוה ביותר.

איך תהפכו את המיזם שלכם למיזם חברתי מנצח 

קודם כל, בשביל יזמות חברתית אמיתית אתם צריכים רצון אמיתי לעשות טוב בעולם. כל העמדת פנים לא תחזיק מעמד לאורך זמן והעובדים, המשקיעים והלקוחות שלכם יראו את זה, אז אל תזייפו. יש לכם רצון אמיתי לעשיית טוב? אחלה, בואו נצלול:

1. פתרו בעייה חברתית אמיתית 

בריאיון לפורבס, וולף הרד טוענת שאם אתם מתמודדים עם בעיה מסוימת בחיים האישיים שלכם, רוב הסיכויים שגם אנשים אחרים מתמודדים איתה, ולכן אם תפתרו אותה - תמצאו הצלחה. אם כך, הדרך הטובה ביותר להפוך למיזם חברתי מנצח, היא מלכתחילה להתמקד על פתירת בעיה חברתית. לשם זאת, אתם יכולים להיעזר ב"יעדים לפיתוח בר-קיימא" (Sustainable Development Goals / SDGs) שאומצו על-ידי האו"ם כדי ליצור עתיד טוב יותר על ידי התמודדות עם אתגרים עולמיים הקשורים לעוני, אי שוויון, שינויי אקלים, הידרדרות סביבתית, שלום וצדק. אולם, גם אם המוצר שלכם הוא לא מוצר עם אג'נדה חברתית מיסודו, אתם תמיד יכולים להנגיש אותו לאוכלוסייה שזקוקה לו על ידי הוזלה במחיר, שינוי המודל העסקי, או אפילו באמצעות שינוי של אסטרטגיית המוצר כך שיתאים לצרכים הספציפיים של האוכלוסייה הנבחרת או כדי שיתאים לאירוע משברי ספציפי, כמו שחברות רבות עשו בתקופת הקורונה. 

דרך אחרת לקידום אג'נדה חברתית, היא באמצעות שיווק חברתי או "שיווק מוכוון ערכים" (Cause Related Marketing: CRM) כדי לחבר מטרות שיווקיות ומכירתיות של המיזם שלכם עם מטרה או גוף חברתי לשם הפקת תועלות הדדיות (ולא רק בעיתות משבר כמו הקורונה). המטרות העסקיות הפוטנציאליות הן: פיתוח אמון ונאמנות של לקוחות, שיפור תדמית המיזם, הגברת תנועת הלקוחות, ובסופו של דבר, הגדלת המכירות. המטרות החברתיות הפוטנציאליות הן: הגדלת המודעות וההבנה לסוגיה חברתית נבחרת, הגדלת מספר המתנדבים והפעילים החברתיים ו/או גיוס תרומות. 

דרך נוספת שבה נוקטות חברות רבות, היא קיום ימי התנדבות לעובדים ושיתוף האירוע ברשתות החברתיות ובתקשורת, ובכך גם לתרום לקהילה באופן מעשי, גם להנחיל ערכי נתינה בקרב עובדי החברה, וגם לחזק את תדמית החברה כלפי חוץ כחברה המקדמת אחריות חברתית תאגידית (Corporate Social Responsibility / CSR).

‍

וויטני וולף הרד - על יזמות חברתית דרך פתירת הבעיות האישיות שלכם

‍

2. בנו בסיס צוותי ועסקי חזק המורכב מאנשים עם תשוקה לעשייה חברתית

סטארטאפ חברתי נאלץ להתמודד עם כל האתגרים של סטארטאפ רגיל, ובנוסף על זה, גם עם האתגר של לשנות הרגלים ותפיסות עולם של אנשים כדי לממש חזון אוטופי כלשהו שעד היום האנושות כשלה בלממשו. כך שסקפטיות תקבלו בשפע מבחוץ, אתם ממש לא צריכים אותה גם מבפנים. לפיכך, כדי להצליח בעולם היזמות עם סטארטאפ חברתי, אתם צריכים את האנשים הכי טובים ומוכשרים שמההתחלה יירתמו למשימה כי היא בוערת בהם עוד מלפני שהכרתם. לכן זה לא מספיק למצוא עובדים מקצועיים, לפחות לא בהתחלה. העובדים הראשונים שלכם הם אלה שיבנו את היסודות של החברה שלכם, ומשום כך הם צריכים להיות בעלי ניצוץ חברתי בעיניים ועם רקע כלשהו של נתינה חברתית - זה יכול להיות ניסיון בהתנדבות, מנטורינג, פיתוח קוד פתוח, האקתונים למען מטרות חברתיות, תרומות וכדומה. דבר זה נכון גם לגבי היועצים המקצועיים שתגייסו כדי לעזור לכם בקידום המיזם, וכמובן - המשקיעים, שאתם רוצים שיהיו בצד שלכם בכל החלטה עסקית שתבצעו. 

3. בדלו את עצמכם מן המתחרים

רוב הסיכויים, שיש לכם מתחרים שהמוצרים שלהם עונים על חלק מהצרכים של קהל היעד שלכם. אל תירתעו, אתם עדיין יכולים לנצח במשחק הזה על-ידי הוספת המרכיב החשוב ביותר בנוסחת היזמות - "ערך". כן, ככל שהערך שלכם מהדהד יותר אצל הלקוחות, כך אתם מתעלים על כל השוק. בסטארטאפים חברתיים, הערך החברתי הוא המוביל את אסטרטגיית המוצר, השיווק, החיבורים העסקיים, והעסקת העובדים. וכך, בעצם השימוש במוצר שלכם, הלקוחות שלכם לא רק נהנים מהערך הטכנולוגי, הם גם מרגישים חלק ממטרה חברתית משותפת שהם גאים בה. כלומר, אם הצלחתם לא רק לגעת בחיי היום יום של הלקוחות שלכם, אלא גם לגעת בלב שלהם - הרווחתם קהל לקוחות נאמן, וזו למעשה המטרה העיקרית של כל עסק.

4. זכרו שהמטרה שלכם לא מקדשת את האמצעים ולהפך

כאמור, אתם תתקלו בבעיות מוסריות רבות לאורך כל הדרך בזמן שהצורך לשרוד ישגע אתכם בלילות. כסף, מתחרים, לקוחות, משקיעים, עובדים - הכל ינסו לטלטל אתכם. אולם, כמנהיגים בעלי חזון חברתי אתם צריכים ללמוד להתמודד עם כל הרעשים ולמצוא את דרך המלך או המלכה בה תשלבו את המטרה החברתית שלכם עם מודל עסקי חכם וערך אמיתי ללקוחות שיגרום להם לשוב ולהנות מן המוצר.

‍

"כל מי שמוכן לאתגר את הסטטוס קוו עומד להיפגש עם הרבה אנשים שליליים. ככה זה, אנשים לא אוהבים שינוי. אבל אם תחליטו שזו המטרה שלכם, אם תשארו נאמנים מאוד לערכים שלכם, לצוות שלכם, ללהיות אנשים טובים בחיי היומיום שלכם, ותעבדו קשה יותר משאי פעם חשבתם שתצטרכו לעבוד - יהיה אור בקצה המנהרה." - וויטני וולף הרד

אז נכון, המציאות איננה שחור או לבן, ולא פשוט להיות זברה. אבל יש, ותמיד יהיו, כמה משוגעים ומשוגעות שבאמת רוצים להפוך את העולם הזה למעט טוב יותר. אם יצליחו במשימה או יפלו לבצע הכסף - רק הזמן יגיד.

‍

‍