לפני שנה קיבלתי החלטה - להקים סטארטאפ. רעיון ממשי עוד לא היה וגם לא שותף. יש שיגידו שזאת התאבדות. אין ספק בכלל שהשנה האחרונה הייתה בין המאתגרות בחיי. מהיום הראשון זה הרגיש כמו ניווט במדבר בלי מצפן בתקווה למציאת נווה מדבר. אז עכשיו, כשסוף סוף תהליך מציאת הרעיון נגמר (לפחות השלב הראשוני), ניסיתי לאסוף את כל הכלים והמסקנות מתוך תקווה שהם יעזרו להרפתקניות והרפתקנים אחרים במסע שלהם.

 Brace yourself.

🌱 "להכין את השטח"

1. תאריך ברזל - לשדה המוקשים הזה שנקרא Ideation נכנסתי פחות או יותר בראש מורם. כלומר, ידעתי שזה יהיה קשה אבל לא דמיינתי עד כמה. אחד הדברים שידעתי שאני צריך להכין מראש הוא תאריך יעד סופי שבו יש לי רעיון בשל או שאני מקפל את הבאסטה. אני שמתי יעד של שנה. שנה מהרגע שעזבתי את מקום העבודה ועד הרגע שבו מותר לחשוב על אפשרויות אחרות. עד אז- אני מושקע בזה ב-200%. כמובן שלקבוע זמן כזה יש השלכות פרקטיות נרחבות (כלכליות למשל) אבל עבורי עבד להגדיר תאריך שעד אליו "מותר לי" ללכת לאיבוד כמה שצריך בלי לתהות מה זה אומר. וכמובן, לנסות להגדיר כמה שיותר טוב מה קורה בתאריך הזה (תחילת פגישות עם משקיעים/ קבלת TS/ כסף בבנק). תאריך הברזל הזה הוא אחד העוגנים היחידים שיש בתוך חוסר הוודאות הזה וחייבים להיות רציניים לגבי ההידבקות אליו. אחרת, כל סיבוב שיכשל בתקופה יוביל להרהורי כפירה והרבה פעמים להתקפלות- תאריך ברזל נותן מסגרת ברורה שעד אליה לא מתקפלים ולא עוצרים להתלבט.

2. אמון חיצוני - במהלך השנה הזאת היו לא מעט רגעים בהם היו לי ספקות גדולים אם אצליח לשרוד את המדבר הזה. היו שני אנשים בחיי שפשוט לא היה להם שום ספק. הם היו שם כדי להאמין בי גם ברגעים שבהם אני לא האמנתי. הם דרשו ממני לא להיכנס לרחמים עצמיים, לא לוותר לעצמי. הם גם היו אלו שהקפידו להזכיר לי את לוחות הזמנים שהוגדרו: "שנה של ניסיון". אין לי ספק שבלי שניהם הייתי נשבר בדרך.

3. גב כלכלי - להרפתקאה הזאת יצאנו יחד- רוני אשתי ואני. החלטנו עליה יחד, עם נסיון להבין מראש איך היא תשפיע על החיים שלנו. האספקט הכלכלי הוא כמובן הראשון במעלה. שנה בלי משכורת היא שנה יקרה מאוד. היא גרמה לנו להחליט שלא קונים דירה למשל. היא הנחתה את ההתנהלות הכלכלית שלנו. גיליתי שיותר קל לי לראות את הכסף זולג לאיטו מתוך סכום קיים בחשבון הבנק מאשר להגיע כמה וכמה פעמים לאפס או מינוס ואז לפתוח קופות חיסכון. זה עניין פסיכולוגי גרידא. אסור להתפתות למחשבות על עלות אלטרנטיבית לזמן הזה כי המדרון הזה הוא חלקלק מאוד. צאו לדרך עם חוסן כלכלי- מנטלי ופיזי.

4. הבנה מה המגבלות שלי - בעבר ניסיתי לעשות ideation בזמן עבודה במקומות עבודה אחרים. לי זה לא עבד. למה? כי אני אדם טוטאלי ולהתחיל לעשות שיחות סופר יצירתיות בתשע בערב אחרי יום עבודה (וילדים וכו) זה מאוד מאוד קשה. מה גם שקשה ככה לשמור על אופטימיות וחשיבה חיובית מאוד על רעיונות. הבנתי שאני חייב להתפטר ולהקדיש את עצמי ב-100 אחוז לתהליך. יש לזה מחירים כמובן אבל ידעתי שאלו המגבלות שלי.

5. מקום לבאסה - המון באסה יהיה. 50 גוונים אפילו. פרידה משותף, פידבק קוטל, זריקת רעיון לפח. כאדם לוחמני ניסיתי בהתחלה לחטוף את האגרוף ולקום כמה שיותר מהר. לאט לאט הבנתי שהרבה יותר נכון דווקא לשחרר. אחרי פרידה מעוד שותף החלטתי שאני עושה יומיים מנוחה. נשארתי מאוחר במיטה, ראיתי סדרות ועשיתי שינת צהריים. אלו שמכירים אותי יודעים שזאת התנהגות מאוד לא אופיינית. גיליתי שבסוף זה עוזר לי לקום הרבה יותר מהר והרבה יותר חזק מעוד נוקאאוט. לתת מקום לבאסה נתן לי כוח לסיבוב הבא.

💣 "להימנע ממוקשים"

6. לבחור עם מי מדברים על מה - גם לפני שיצאתי ל-ideation ידעתי שיש אנשים מסוימים בחיי שיכולים להוריד אותי בנושאים מסוימים. הם לא עושים את זה בכוונה והם הרבה פעמים בכלל לא מודעים לזה, אבל אני מעריך שלכל אחד מאיתנו יש לפחות אחד או אחת כזו. עם אנשים כאלו החלטתי שאני מצמצם את ההרחבה על סטטוס ה-ideation כי ידעתי שזה רק יתסכל אותי. זה אולי תסכל אותם אבל שמר עלי. שמירה על איתנות הרוח בתקופה הזאת היא בעיני הראשונה במעלה. דברו איתם פשוט על דברים אחרים.

7. הגברת הממשות - שותף, שיחות עם לקוחות, אתר, מצגת או כל דבר שיוכל להראות לכם שהדבר האמורפי הזה שבראש שלכם הופך להיות מציאות עוזר בהגשמתו. אני עשיתי משהו קצת מטורלל והבאתי שני מתמחים לזמן ה-ideation. למה מטורלל? כי הם עברו חוויה די כאוטית ומוזרה כנראה אבל תכלס מאוד עזרו לי לבנות מסגרת עבודה גם כשעוד לא הייתה לי כזאת ובסוף מספרים שקיבלו בעצמם חוויה מעניינת.

8. "חתונמי" מציאת שותפים - מערכות יחסים עם שותפים מאוד דומה לניהול מערכות יחסים רומנטיות. תסכולים, חוסר תקשורת, התאהבות, שברון לב, התלהבות ופרידות הן חלק אינטגרלי. תכינו את עצמכם מראש לזה. תלמדו לחתוך בזמן, להתגבר על חוסר נוחות ולדעת להגדיר לעצמכם קווי גבול. תכינו את עצמכם להתאהב ולהתאכזב.

9. אל תעשו Red team - בהתחלה ניסיתי לעבוד בצורה שבה אני עובד על כמה רעיונות במקביל ואז עושה פלייאוף שלהם מול צוות של אנשים חכמים. בדיעבד זה היה נורא. אנשים חכמים נוטים לאתגר. לשים בחדר אחד הרבה אנשים חכמים ולהגיד להם "חבר'ה אני אשמח ממש שתצלבו אותי" יוצר למעשה כיתת יורים. סיכויי השרידות מול כיתות יורים לאורך ההיסטוריה נמוכים מאוד. הסיכוי שהמקרה שלכם יהיה שונה לא גבוה. פגישות אישיות עם אותם אנשים (הטקטיקה שבחרתי אחרי זה) הייתה הרבה הרבה יותר אפקטיבית ומרימה.

10. להפחית בהייה בסושיאל מדיה - סושיאל מדיה היא תמיד מקור לתסכולים אצל הרבה אנשים בלי קשר אבל בזמן ideation הנפש במצב פגיע. "איך X גייס לעזאזל 500 מיליון דולר על אפליקציה לתפיסת תאי שירותים??" אתה תוהה בינך לבין עצמך רגע אחרי שלקוחות פוטנציאלים קטלו לך את הרעיון הנוכחי. לפעמים לנבור את הראש באדמה זאת טקטיקה מצויינת.

🧘 "לעשות מה שעושה טוב"

11. הפוגות הומור - שחר חסון, קופה ראשית, חברים. השתדלתי להקפיד על כמה דקות צחוק ביום. זה היה טוב גם לאסקפיזם (ארחיב) אבל גם שחרר כנראה הורמונים טובים כאלו שנתנו כוח להמשיך.

12. לצאת החוצה מהבית - יזם ב-ideation במשרה מלאה הוא למעשה מובטל. פחות סקסי להסתכל על זה ככה אבל יש במבט מפוקח על החיים הרבה פעמים יתרונות. הדבר הכי נורא למובטל זה לשבת בבית אז אימצתי את זה והכרחתי את עצמי לצאת החוצה. בין אם זה משרד של חבר או כוך שתתנחלו בו- אל תישארו בבית. הבית יסגור עליכם.

13. אסקפיזם - במהלך התקופה הזאת מצאתי את עצמי רואה סדרות שלמות- נניח "ויקינגים". מההתחלה ועד הסוף. שוב משהו שהוא מאוד לא אופייני לי. חצי השעה היומית הזאת נתנו לי מקום לנשימה ולשים את הראש על מיוט. ספציפית "ויקינגים" מדברת על יצר ההרפתקנות ושאפתנות אז הסדרה מאוד התחברה לי לרוח התקופה האישית שלי וזה נתן לי רוח במפרשים. בקיצור רוח:)

14. ספורט - 3-4 פעמים בשבוע. ריצה, חדר כושר. קצת אסקפיזם, קצת פרומונים אבל גם קצת מגמת שיפור. כשאתה משפר תוצאה של ריצה זה נותן דרייב במיוחד אם אתה זורק שוב רעיון לפח הזבל ורק חווה תחושה של נסיגה נוספת. בתהליך ה-ideation חשוב לנסות לשחרר את הקילר אינסטניקט שבך- ספורט הוא זירה מצויינת לזה.

15. לכתוב - לאורך הדרך ניהלתי סוג של יומן מקוצר שעזר לי לפרוק ולעבד את הסיטואציות שהגעתי אליהן. לכתוב כמה דקות כל יום עשה לי מאוד טוב. גם אם לפעמים זה היה בכוח.

אם הגעתם עד לפה זה גם אומר שיש לכם שרידות. וזאת כנראה התכונה החשובה ביותר לתקופה הזאת.

תנו בראש. 💪