🧠 התשובה המלאה
עד שנות ה90 שלטו בעולומות הניהול והפרויקטים מתודולוגיות פיתוח מאוד מוסדרות, מתוכננות יתר על המידה ומנוהלות ברמת המיקרו. גישה ניהולית זו נקראת גם שיטת מפל המים (Waterfall), מכיוון שכל שלב התחיל רק לאחר שקודמו הסתיים – אפיון דרישות, בניית תוכן, פיתוח קוד, בדיקות. אך במציאות של היום, ישנו המון אי-וודאות בהובלה ופיתוח של פרויקטים: אירועים בלתי מתוכננים, לקוחות תובעניים, התאמות, שינויים וסביבה דינמית ומשתנה. מתוך הכרח זה נולדה הגישה האג’ילית.
אג׳ייל (Agile = זריז) או לעיתים גם נקרא בעברית ״פיתוח תוכנה זריז״, היא גישה מודרנית לניהול והובלת פרויקטים אשר מסייעת לצוותים וארגונים לספק תוצרים ללקוחות שלהם בצורה יעילה, מהירה ומבלי המון כאב ראש. אותו ״תוצר״ יכול להיות פיצ׳רים חדשים במוצר, תוכנה, אפליקציה, שירות או כל דבר אחר שהחברה מספקת.
ניהול אג׳ילי טומן בתוכו תפיסה איטרטיבית (Iteration) - במקום לעבוד ב״צ׳אנקים״ גדולים שלעיתים עשויים לקחת חודשים או שנים של עבודה, הגישה האג׳ילית תומכת בעבודה בפרקים קטנים ותכופים (כמה שבועות בודדים) כאשר בסופם יש תוצר כלשהו שאפשר להעביר ללקוח לשימוש וקבלת פידבק כמה שיותר מהר.
למה לבחור ב-Agile?
דמיינו מצב שבו נפגשתם עם לקוח, תכננתם וסגרתם איתו את הפרטים ויצאתם לדרכם לפיתוח המוצר. עברו חודשים של עבודת עיצוב, תכנות, ובדיקות אשר בסופם הגשתם ללקוח את הפרויקט. להפתעתכם גיליתם שעל אף כל התכנונים, זה לא מה שהלקוח ציפה לקבל ושדברים ישתנו וכעת מה שתכננתם לפני כמה חודשים כבר לא רלוונטי לצורך שלו ושל השוק היום.
סיפור דומה יכול לקרות גם בהקמת סטארט-אפ - יש לכם רעיון, תכננתם הכל ויצאתם לפתח את המוצר מ-0 ל-100. הגיע יום ההשקה, והופ, אתם מגלים שמה ששקדתם עליו חודשים ואף שנים והשקעתם בו את מיטב כספכם, הוא בכלל לא מה שהלקוחות (שקיוותם שיהיה לכם) צריכים.
כל העבודה שלכם לחינם. קטסטרופה, לא?
לעבוד חכם יותר
במקום ״להמר על הכל״ ולקוות שיהיה טוב, ניתן לעבודה בצורה חכמה שמאפשרת להתאים את עצמכם לעולם הדינמי שאנחנו נמצאים בו, וכאן בידיוק אג׳ייל נכנס לסיפור.
פיתוח אג׳ייל יוצא מנוקדת הנחה שלא משנה כמה נבונים נהיה, לא תמיד נוכל לחזות את אותם אירועים לא מתכוננים, לכן במקום זאת, נדאג לייצר סביבת עבודה דינמית וגמישה שתוכל להכיל אותם ולהתמודד איתם בצורה יעילה.
צוותים וארגונים בוחרים ב-Agile כדי שהם יוכלו להגיב לשוק ולפידבק מהלקוחות בצורה מהירה מבלי לבזבז חודשים ושנים של תכנונים מיותרים. לתכנן בצורה מספקת, לפתח ולהשיק חתיכות קטנות בכל פעם (Incremental Delivery) מאפשרים לצוות שלכם לאסוף פידבק יקר ערך בכל איטרציה של עבודה ולשלב את הלקחים התכנון הבא שלכם במינימום כאב ועלויות.
פיתחתם פיצ׳ר חדש באפליקציה אבל גיליתם שאף משתמש לא רוצה את זה בכלל? הכנתם ללקוח תכולה מסוימת אבל זה בכלל לא מה שהוא רצה לעשות? לא נורא, לפחות לא ״שרפתם״ חודשים של עבודה. גיליתם את הטעות מוקדם, למדו ממנה והמשיכו הלאה.
ניהול אג׳ילי vs ניהול מסורתי (״מפל המים״)
בואו ננסה להבין את ההבדל בין פיתוח אג׳ילי לעומת פיתוח גישה בצורה המסורתית. נגיד שאתם מנהלים חברת תוכנה שמפתח אפליקציות ללקוחות. להלן שתי דרכים שתוכלו לנהל את הפרויקטים מול הלקוחות שלכם:
דרך א׳: מודל ״מפל המים״ (השיטה המסורתית)
על פי שיטה ניהולית זו אתם עובדים שלב אחר שלב בצורה מסודרת ומוחלטת - כל שלב מתחיל רק כאשר השלב הקודם מסתיים. ראשית, נפגשים עם הלקוח ומבלים זמן רב בתכנון כל הנוגע לפרויקט לפרטי פרטים ברמת דיוק כמה שאפשר. לאחר שסיימתם זאת, ״נפרדים לשלום״ מהלקוח ומתחילים את תהליך הפיתוח של האפליקציה עד לסופה (תהליך שעשוי לקחת חודשים). לאחר מכן, אתם מבצעים בדיקות איכות (QA) לראות שהכל עובד כשורה. וכעת, רק לאחר שסיימתם את כל השלבים הנ״ל אתם מגישים את התוצר ללקוח.
היתרונות
✅ הסכם בין כל הצדדים בנוגע לתכולה של הפרויקט מראש.
✅ אין צורך לערב את הלקוח בשלב הפיתוח, אך ורק בתכנון הראשוני ובהגשה הסופית.
החסרונות
❌ הלקוח רואה את התוצר הסופי רק בסיום העבודה וייתכן שהיה קצר בתקשורת בין מה שהוא ציפה למה שהכנתם.
❌ מאחר וכל שלב בפיתוח הוא ארוך (חודשים/שנים), כל טעות אקוטית שתגלו בהמשך עשויה להיות קטסטרופלית.
❌ בעקבות לכך, שינויים דרסטיים בתוצר עשויים לעלות המון לתיקון (אם בכלל).
❌ צוואר בקבוק: כל צוות מחכה לצוות השני שיסיים את העבודה שלו.
❌ לקוח לא מרוצה / עבודה ארוכה לשווא על תכולה שאין לה צורך עסקי אמיתי.
דרך ב׳: השיטה האג׳ילית
פיתוח אג׳ילי נוקט עמדה שונה במקצת - במקום לעבוד בצורה מוחלטת על כל שלב עד לסופו, במודל Agile, עובדים על תכולות עבודה קטנות יותר בפעימות קצרות יותר. בכל שלב הצוות יחד עם הלקוח מתכנן את את היכולות הדרושות בצורה כזו שמספקת את כולם, מפתח אותן (בזמן קצר יחסית), בודק את תקינותן, ומעביר ללקוח את התוצר על מנת לקבל פידבק. לאחר קבלת הפידבק, הצוות לומד מכך וממשיך הלאה לפעימה הבאה - כך, פיסה אחר פיסה עד שהפרויקט מגיע לסיומו.
היתרונות
✅ הלקוח מוערב בכל שלב של הפרויקט ונותן פידבק שוטף.
✅ פחות סיכויים לחוסר תיאום בין מה שהלקוח ביקש למה שהוא קיבל.
✅ טעויות עולות פחות לתיקון מאחר וכל עבודה מתבצעת בפעימות קצרות (כמה שבועות), אז מקסימום ״נשרפו״.
✅ אספקה של תוצרי עבודה (עובדים) באופן תדיר מה שמאפשר להשיק מוקדם.
✅ גילוי מוקדם של בעיות וטיפול מהיר בהן יעלה משמעותית פחות.
החסרונות
❌ הלקוח יכול לשנות את התכולה של הפרויקט בהתאם לפידבק כך שקשה ״לתחם״ את הפרויקט על כל חלקיו (בפרויקטים מול לקוחות פרטיים).
❌ ללקוח לא תמיד יש זמן או רצון להיות מעורב בצורה שוטפת בפרויקט (בפרויקטים מול לקוחות פרטיים).
❌ לא תמיד ברור מתי מתחיל ונגמרת תכולת עבודה של משהו מסוים.
אז מה עדיף?
בכנות, אין תשובה נכונה ואין צורך לתפוס עמדה כאילו מדובר בדת.
עבור פרויקטים, לקוחות מסוימים או צוותים שונים, ייתכן ששיטת מפל המים המסורתית תתאים יותר. עבור אחרים, ייתכן שדווקא אג׳ייל יביא תוצרים טובים יותר. כמו כן, ייתכן ששילוב כלשהו בין שתי השיטות יביא לתוצאה הטובה ביותר.
לדוגמה - פרויקט עבור לקוח שנוטה לשנות דעתו לעיתים תכופות, ייתכן שמודל בגישה האג׳ילית יוביל לעוד ועוד עבודה ועדיף דווקא לעבוד בשיטת ה-Waterfall. לעומת זאת, לסטארט-אפ או חברה גדולה שרוצה ״לבדוק את השטח״ עם מוצר חדש ורק רוצה לעשות בדיקת היתכנות (POC) או להשיק מוצר ראשוני (MVP) בשביל לראות כיצד השוק יגיב - במקרה הזה מודל עבודה של Agile יעשה הרבה יותר שכל.
בסופו של יום, הדבר החשוב ביותר הוא להבין את העקרונות שמובילים כל אחת מהגישות ומה היתרונות והחסרונות בבחירה של כל אחת. הבנה אמיתית של אותם ערכים ועקרונות, יסייעו לכם להבין מה יתאים לסיטואציה שלכם.
היתרון היחסי של פיתוח אג׳ילי
להלן מספר יתרונות ברורים ש-Agile מביא לשולחן לעומת שיטות ניהול מסורתיות:
סנכרון וחוסר תלות בין צוותים
צוותים אג׳ילים הם בד״כ רב-גוניים מבחינת התפקיד בארגון ולכן מסוגלים לפתח יחד ללא תלות חיצונית מקצה לקצה. לדוגמה, צוות שמכיל מעצבים, מתכנתים, מנהל מוצר ואנשי שיווק - יכולים להוביל הליכים בארגון כמקשה אחת מבלי הצורך לחכות לצוות אחר שהם תלויים בו.
אספקה של תוצרים באופן תדיר
בפיתוח אג׳ילי עובדים בפעימות קטנות - כלומר, תוכנית עבודה (נקרא גם ״ספרינט״) לכמה שבועות בודדים אשר בסיומה יש תוצר שאפשר להעביר ללקוח (גרסא חדשה לאפליקציה בחנות לדוגמא) וכך ליצור המשכיות מתמדת של התקדמות. לעומת זאת, במודל ״מפל המים״ עובדים בפרקי זמן ארוכים וכך גם התוצאות מגיעות מאוחר.
המנעות מצווארי בקבוק
במודל ״מפל המים״ כל שלב בפרויקט מתבצע רק לאחר שהשלב הקודם מסתיים. ברמה הפרקטית, כל שלב מתבצע ע״י צוות או אדם ייעודי לאותו שלב. המצב הזה יוצר מצב שבו אותו צוות/אדם מפתח מומחיות בתחום המסוים הזה, שזה סה״כ טוב, אך בטווח הארוך יכול גם להוביל לצוואר בקבוק כשיש רק יישות אחת בארגון שמסוגלת לבצע משהו בתחום מסוים. לדוגמא, אם אותו אדם עסוק בדברים אחרים, חולה או אפילו מתפטר - זה יכול לגרום לעיכוב בכל הצוותים שתלויים בו. בצוות אג׳ילי לעומת זאת, מעודדים רכישת יכולות מגוונוץ ושיתוף ידע בצוות בכל הנוגע למשימות הפיתוח כך שלכל אחד יש תחליף במידת הצורך.
גילוי מוקדם של בעיות
בפיתוח אג׳ילי מבינים שלא משנה כמה נבונים נהיה, תמיד נוכל לפספס משהו - וזה בסדר. לכן, המודל האג׳ילי מעודד עבודה בפעימות עבודה קצרות מה שמאפשר ״לעלות״ על בעיות בתחילת הדרך לפני שהושקע זמן רב בפיתוח של דבר מסוים. ב
שיפור מתמיד (Kaizen)
לאחר כל פרק זמן של עבודה, הצוות/ארגון מתכנס ובוחן את פעילותו בשבועות האחרונים על מנת להסיק מסקנות והצעות להמשך העבודה (בסיבוב הבא המתקרב). באופן זה, הצוות משפר את דרכי העבודה שלו והופך את עבודותו ליעילה ואפקטיבית יותר. כמו כן, הצוות והארגון תמיד נמצא קשוב לפידבק והבקשות של הלקוח מה שהופך את המוצר והעסק מרוכז סביב הלקוח וצרכיו (שזה בסופו של דבר הצלחה עסקית).
העקרונות המרכזיים של Agile
אז אחרי שהבנו את הרציונאל של אג׳ייל והיתרונות (והחסרונות) שלו אל מול המודל המסורתי, בואו נבין מהם הם העקרונות והערכים עליהם מושתתת תפיסת העבודה האג׳ילית.
המוחות מאחורי ההמצאה של אג׳ייל הגו מה שנקרא ״המניפסט של אג׳ייל״ (The Agile Manifest), שזה הוא למעשה ״האני מאמין״ והעקרונות עליהן מתבססת המתודולוגיה של אג׳ייל.
להלן 12 העקרונות של אג׳ייל ע״פ המניפסט:
- המטרה העליונה שלנו היא לספק את הלקוח באמצעות מתן מוקדם ומתמשך של מוצרים ופתרונות העונים לצרכי הלקוח.
- שינויים בלתי מתוכננים, דרישות משתנות - מתקבלים בברכה. תהליך עבודה אג׳ילי מתעל אותם עבור מתן שירות טוב יותר ללקוח ויתרון תחרותי מול המתחרים.
- אספקה של תוכנה/מוצר עובד באופן תדיר, כל כמה שבועות או כמה חודשים לכל היותר, כאשר העדיפות לזמן הקצר ביותר.
- אנשי העסקים והמפתחים חייבים לעבוד במשותף על בסיס יומי לכל אורך הפרוייקט.
- בניית פרוייקטים מסביב לאנשים בעלי מוטיבציה. יצירת הסביבה ונתינת העזרה שהם זקוקים להם, תוך כדי ומתן אמון בחברי הצוות שהם שיבצעו את העבודה.
- הדרך האפקטיבית והיעילה ביותר להעביר מידע אחד מהשני בצוותים היא באמצעות שיחה פנים מול פנים.
- תוכנה/מוצר עובד הם המדד העיקרי להתקדמות.
- תהליכים אג׳ילים מעודדים פיתוח בר-קיימא. הצוות, המפתחים והמנהלים צריכים להיות יכולים לשמור על קצב פיתוח מתמיד ללא הגבלת זמן.
- תשומת לב מתמשכת למצוינות טכנית ועיצוב ותכנות מיטבי משפרת את היכולת האג׳ילית.
- פשטות - האומנות למקסם את העבודה שלא נעשתה עדיין.
- הארכיטקטורות, הדרישות והעיצוב הטוב ביותר מתגלים על ידי צוותים המתארגנים מעצמם.
- בהנתן פרק זמן אחיד, הצוות צריך לשקף איך הוא הופך ליותר אפקטיבי, אז לכוון ולהתאים את התנהגותו בהתאם.
מה השימושים של Agile?
אז עד כה דיברנו למה אג׳ייל זה טוב, מה היתרונות (והחסרונות), והעקרונות המנחים את השיטה. כעת, בואו נדבר על שימושים לאג׳ייל ״בחיים האמיתיים״.
פיתוח תוכנה זריז (Agile Development)
אז כמובן, שימוש במודל Agile בתור שיטת עבודה בתחום הפיתוח תוכנה הוא טבעי מאחר ואג׳ייל בכבודו ובעצמו נוצר מתוך צורך לשיפור בעולם התוכנה - מה שנקרא, ״פיתוח תוכנה זריז״.
אלפי צוותי פיתוח וארגונים טכנולוגים (כמעט כל שם של ענקית תוכנה שאתם מכירים), משתמשים באג׳ייל בצורה כזו או אחרת על מנת לנהל את תהליכי הפיתוח בארגון ולשמור על פרודקטיביות מרבית על אף הצמיחה והגדילה של כוח האדם הארגון.
קונספטים כמו הוכחת היתכנות (POC) ובניית מוצר ראשוני מינימלי (MVP) הפכו להיות שם ודבר בעולמות הפיתוח בסצינת ההייטק והסטארט-אפים, במיוחד ואלה מתיישרים עם העקרונות ושיטות העבודה האג׳יליות.
לא (רק) פיתוח תוכנה
למרות שתפיסת ה-Agile צמחה בארגוני תוכנה ניתן, רצוי ואף אפשרי ליישם את עקרונות הגישה של אג׳ייל גם לפרויקטים שאינם פרויקטי תוכנה.
אלפי ארגונים מיישמים את מתודולגיית האג׳ייל בארגון, בין אם יש להם זרוע של פיתוח תוכנה או לא, מאחר והעקרונות האג׳ילים עושים שכל בכל סוג של פרויקט או יוזמה ארגונית. אותם ארגונים הבינו איך להתאים את מודל האג׳ייל לצרכים המדויקים שלהם ושל הלקוחות שלהם ויסגלו את היכולת הארגונית להגיב בצורה מהירה ואפקיטיבית לשינויים התכופים בדרישות הלקוחות, לשווקים משתמשים ולסביבה עסקית דינמית. מסוגלות זו מקנה לארגונים אלה, לעיתים על אף גודלם המגושם, יתרון תחרותי והצלחה עסקית לאורך זמן.
כיצד תטמיעו Agile בארגון שלכם?
אז השתכנעתם שאג׳ייל זה עבורכם, או לפחות חלק מהעקרונות הנ״ל עשויים לעזור לכם, לצוות או לארגון שלהם לעבוד בצורה חכמה ומהירה יותר. אז עכשיו, איך מטמיעים את זה?
אז בכנות, על מנת להטמיע אג׳ייל בארגון עליכם לעשות זאת בצורה אג׳ילית גם כן (אה?) - זאת אומרת, לאט ובזהירות ובפעימות קצרות. ויריעה זו קצרה מידי על מנת להסביר כיצד תעשו זאת, וכמובן שכל ארגון שונה בגודל הצוותץ, בתכליתו המוצרית והעסקית ולכן לא תמצאו באמת One-Size-Fits-All.
אממה, אספנו עבורכם מספר מקורות מידע שאנחנו ממליצים להתחיל לקרוא מהם על מנת לקבל רקע יותר טוב על אג׳ייל ועל השיטות הנגזרות ממנו ורק לאחר מכן להתחיל בצורה הגדרגתית לשלב אותו בארגון (להתחיל מצוות קטן, אח״כ למחלקה, חטיבה וכו׳).
ניהול אג׳ילי - שיטות נפוצות
אג׳ייל זה קונספט, זו גישה. התעשייה עצמה לקחה את אותו קונספט ויצרה שיטות ספציפיות שבעצם לוקחים את הרעיון הכולל של אג׳ייל והופכת אותו לפרקטיקה וצעדים ספציפיים שיש ליישם. להלן כמה מהשיטות הנפוצות:
Scrum - סקראם הוא אחד השימושים הפופולריים ביותר ל-Agile. זה מודל עבודה איטריטיבי בפעימות (״ספרינטים״) של שבוע שבועיים, המקנה לכל אחד בצוות אחראויות מסוימות, תפקידים ופגישות קבועות המתבצעות בכל איטרציה.
Kanban - קנבן סובב סביב הרעיון של ויזואליציה של העבודה (לוח Kanban), הגבלת המשימות שנמצאות ב״In Progess״ והמשכיות תמידים של ״לקיחת״ משימות ממה שמוכן
XP - ראשי תיבות של Extreme Programming, שלמעשה כשמו, מיועד בעיקר לתחום התוכנה על מנת להשיג יותר מצוות התוכנה תוך כדי שיפור היעילות וגם ״אורח החיים״ של הצוות.
...מה הכי טוב?
כרגיל, זה תלוי בכם ובצוות שלכם. תיאורטית, שום דבר לא מונע ממכם לעבוד בחלק מהפרויקטים/צוותים בשיטה אחת כאשר באחרים אתם עובדים בשיטה אחרת. אנחנו ממליצים לקרוא על אחת מהשיטות ולהתנסות בחיים האמיתיים על מנת להבין מי מהן (או וריאציה שלהן) מתאימה לכם.
קורסי אג׳ייל ומקורות למידה מומלצים
הטמעה של אג׳ייל זה לא דבר קל, במיוחד כשאתם עושים זאת בעצמכם מאפס. בעקבות לכך, המון חברות מציעים את שירותיהם (בתשלום) על מנת להכשיר את העובדים ואת הארגון במתודולוגיות השונות, ואין זו בושה להעזר בהם.במידה ואתם רוצים ללמוד על עולם האג׳ייל בעצמכם, להלן מספר ספרים, בלוגים ומקורות מידע שאנחנו ממליצים להעיף עליהם מבט:
📕 ספרים
Learning Agile: Understanding Scrum, XP, Lean, and Kanban
Doing Agile Right: Transformation Without Chaos
🔗 בלוגים ואתרים
The Mountain Goat Software Blog
👩🏫 קורסים על אג׳ייל
לסיכום - Agile זו תפיסת מחשבה
אג׳ייל הוא לא סט פעולות או טקסים שצריך לעשות, אלא אוסף של מתודולוגיות, קונספטים ותפיסות מחשבה אשר מעודדות לעבודה בצורה מחזורית ואפקטיבית אשר שמה ערכים של פידבק ושיפור מתמיד ערך עליון.
אמנם יש המון פרקטיקות ל״איך צריך לעשות Agile״, אך בסופו של יום אין אמת אחד. ובין אם תעשו Scrum או Kanban או כל מתודולוגיית Agile נפוצה שתמצאו באינטרנט, בסופו של יום האופן שבו תממשו אג׳ייל הוא לגמרי בידיים שלכם.