כיצד לדעת אם העצה שקיבלתם היא עצה טובה?

"שני יהודים, שלוש דעות" - כך אומר הפתגם לא?
לא פעם מצאתי את עצמי עובד עם יזמים שקיבלו עצות מנוגדות לחלוטין לגבי האסטרטגיה שלהם סביב צמתי החלטה משמעותיים. העצות הסותרות האלו ניתנו כל אחת על ידי יזמים מנוסים ומוערכים אחרים שמדברים מניסיון...
האחד אמר: "חד משמעית, לך על זה, זה אמנם השקעה קצת יותר ארוכת טווח מהיעדים הרבעוניים, אבל אתה תראה את הפירות של זה בעוד שנה, תאמין לי".

והשני: "בפירוש לא הייתי עושה את זה. זה לא בליבה של העשייה שלך וכל דבר שמסיח את דעתך מה-KR של הרבעון הנוכחי - מיותר."

אני חווה את זה בעצמי ורואה את זה בקרב יזמים רבים סביבי, והדבר מואץ עוד יתר בשל התפתחותן של תכניות האצה רבות, האקוסיסטם היזמי המחבק וריבוי 'המנטורים' בתעשייה. לרוב, 'מנטור' זה סתם טייטל, 95% לא באמת מקבל הכשרה איך לעשות את זה נכון (ואני לא בהכרח אומר שצריך). יתרה מכך, מסגרות רבות לא תמיד מדייקות ומפגישות אותנו עם 'מנטור' שהוא לא בדיוק בתחום הייעוץ הנדרש לנו, ואז יוצא מצב שאנשים מייעצים לנו על דברים שהם לא מבינים בהם.

זה לא לגמרי אשמתם, אף אחד לא אוהב לשבת בפגישה ולהגיד "אני לא מספיק מבין בזה".

"כיזם אתה מבקש ומקבל לא מעט עצות. מכולם. כל הזמן."

חלק מהעצות יכולות להזיק מהותית לחברה, וחלקן יכולות להיות ההבדל בין הצלחה לכישלון.
לכולם יש דעה, כולם רוצים לעזור, וכולם חושבים שהם צודקים.
זה הגיוני, במצב של אי-ודאות בו נמצא יזם - כולם יכולים גם להיות צודקים באותה מידה.

אז איך ניתן להבחין בין עצה טובה, לעצה מסוכנת? למי מקשיבים, ואיך מזהים?

רציתי לשתף בשאלות שאני שואל יזמים ש'מתייעצים איתי על עצות' (וגם את עצמי) + כמה תובנות מהדרך - לפני שמחליטים למי להקשיב:

1. מאיפה 'מגיע' האדם שנתן לנו את העצה, מה הפרספקטיבה והניסיון שלו, ומה המוטיבציה שלו לתת לנואת העצה?

הרוב המכריע של היועצים באמת רוצים 'לעזור', אבל כמו כולנו, סובלים מ'חולשות' אנושיות.

לרוב עצה ניתנת בלשון: "אם הייתי במקומך הייתי עושה X… " וכאן כבר טמון חצי מאתגר.

לא כל מי שנבקש ממנו עצה מחפש את אותה התוצאה כמונו. יש לשקול לא רק את העצות, אלא גם את הפרספקטיבה שמניעה אותה.

האם הוא משליך סיטואציית עבר שלו על הסטיאוציה שלנו, גם אם הן אינן זהות?
האם הוא מקרין עלייך את האישיות שלו, גם אם אתם אנשים עם אופי שונה מהותית? "אם לי קרה X ועשיתי Y. סימן שגם אתה צריך".
האם הוא מתעלם מההבדלים בין מצב חייכם ונותן את העצה מנעליו במקום מנעלייך? מצב כלכלי, מצב משפחתי, יכולת לקיחת סיכונים, ועוד. ברור שקל יותר לקחת סיכון אם אתה אמיד לדוגמא.
האם הוא מכיר את התחום בו אתה עוסק באמת? האם הוא מצליח להיכנס לנעלי הלקוחות שלך? מבין את השוק שלך? את הטרנדים הנוכחיים? אמנם מועיל לעתים לקבל עצות מאנשים עם ניסיון שונה משלנו, אבל זה גם גורם שכדאי לקחת בחשבון כאשר מנסים להבין אם העצות רלוונטיות עבורנו או לא.
האם הוא זוכר שעבר זמן? מה שהיה נכון לפני 5 שנים לא רלוונטי היום. קל וחומר אם מדובר על 10 שנים. לא מבחינת סכומים, כסף, זמנים, נורמות וכו'.
האם הוא מסביר ומנמק בדיוק מדוע הגיע למסקנה אליה הגיע?
האם הוא נדרש 'לעמוד מאחורי העצה שלו', האם יש לו מחויבות כלשהי אלייך, או לתוצאות העצה? לעיתים כשאין מחויבות אמיתית לתוצאה, אנשים מרשים לעצמם יותר לזרוק עצות ורעיונות מסוכנים לאוויר. במילים אחרות, האם הוא גם נושא בסיכון אם העצה שלו תתממש?
האם הוא מנסה להיות אמפטי, לנחם או לתמוך בך, במקום לתת לך עצה? דוגמא לכך היא במשא ומתן - "מה פתאום, מגיע לך יותר!"

כששוקלים עצה, תמיד צריך להביא בחשבון את הניסיון ותפיסת העולם של נותן העצה, ולהבין האם ועד כמה הם רלוונטיים לנו.

2. מה העמדה המקורית שלנו ואיך היא עומדת ביחס לעצה או לנותן העצה?

האם העצה שניתנה מחזקת את עמדתך המקורית (Confirmation Bias) וזו הסיבה שתטה לבחור בה? אם כן, יש לנו הטיה… אנו נוטים לתת יותר משקל לעצות שכבר הסכמנו איתן.
האם העצה שניתנה תגרום לך להימנע מפעולות שלא רצית לעשות, שיחות קשות, או החלטות מורכבות? (Avoidance) אם כן, יש לנו הטיה.
האם להקשיב לעצה יגרום לך להרגיש טוב יותר עם עצמך? אם כן, יש לך הטיה.
האם יש לך רגשות חיבה והערכה כלפי נותן העצה? או האופן שבו היא תוקשרה, כך ש'היית רוצה להקשיב לו'? אם כן, יש לך הטיה.

אני לא אומר שלא צריך לפעול לפי העצה גם אם קיימות הטיות, אלא רק שצריך להיות מודעים ולקחת בחשבון את קיומן.

ממי טוב לקבל עצות? קווים לדמותם של יועצים טובים שפגשנו וישבנו איתם:

מייסדים / מנכ"לים מוצלחים לשעבר.
צנועים ומבינים שיש סיכוי שהם טועים.
סבלניים ומנמקים את העצה שלהם לעומק.
ימליצו לך לקבל עוד חוות דעת.
ללא אינטרס אחר פרט להצלחה שלך.
יזמים אחרים אומרים עליהם שהם "יועץ מעולה".
בונוס: יש לכם חיבור טוב וכימיה (לא חובה כלל).
הקדישו זמן ומחשבה לפגישה איתכם, קראו את החומרים ששלחתם והתכוננו - קרי לקחו את המעמד ברצינות.

ממי צריך להיזהר? דגלים אדומים:

ביטחון עצמי מופרז בעצה הניתנת.
דוגמטיות וחד-משמעיות.
ריחוק משמעותי מהזמן בו היה בסיטואציה דומה.
לא מחויב אלייך בשום צורה ולא צריך 'לעמוד מאחורי העצה'.
עצות "פחית שימורים" ממוחזרות שעושות שימוש בבאזוורדס ומתודולוגיות מוכרות אך לא מתייחסות ספציפית לסיטואציה.
אנשים שהם "מנטורים" של כולם ומייעצים בכל מקום אך לא ברור מה הם עושים באמת.
יש להם טרק-רקורד הצלחות נמוך או לא באמת מספק.

חשוב לזכור שבסופו של יום מי שצריך לחיות עם העצה הוא מי שמקבל אותה. לכן צריך לחשוב האם ועד כמה אתה יכול לחיות עם העצה במידה והיא מתבררת כטעות?

האם מדובר בהחלטה 'הפיכה'? כלומר אם היא מתבררת כשגויה, כמה קל לשנות אותה ומה תהיה ההשפעה על החברה?

קווים לדמותו של תהליך ייעוצי טוב (מתוך פודקאסט של סם אלטמן): למצוא 2-4 יועצים מחוייבים, שעובדים איתך לאורך זמן, מכירים את החברה ואתכם לעומק. התייעצות נקודתית על נושאי עומק (אלא אם כן היא מאוד ממוקדת) היא בעלת סיכון גבוה יותר "לזרוק" אתכם למקומות לא קשורים.

ובכל זאת מילה אחרונה לסיכום בטון קצת אחר - יותר גרוע מלהחליט החלטות שגויות, זה להתמהמה, להסס ולא להחליט כלל.

צריך לזכור שלעולם לא יהיה בידינו את כל המידע, וכי Done is better than perfect. ריבוי התייעצויות מוביל לשיתוק, והיעדר החלטה לעתים רבות פוגע בחברה הרבה יותר מהחלטה מהירה שהתבררה כשגויה ותוקנה. רבות נכתב על היכולת לקבל החלטות והחשיבות שלה, אבל זה ליום אחר.

‍